האבקה ידנית וייצור זרעים באוסף
יש רגע שבו אוסף מפסיק להיות אוסף ומתחיל להיות משהו אחר: כשהוא מייצר את הזרעים של עצמו. זה לא רק חיסכון — זה מה שמאפשר לכם לבחור צמדים, לשלב מאפיינים, ולראות מה יוצא. וזו גם הדרך שבה קקטוסים נדירים נשארים בתרבות במקום להיאסף מהטבע.
ההאבקה עצמה פשוטה: מעבירים אבקה מפרח אחד לפרח אחר במברשת. מה שדורש הבנה הוא שלושת הדברים שמסביב — איזה צמדים בכלל יכולים להפרות זה את זה, מתי הפרח באמת קולט, ומה עושים עם הפרי אחר כך.
למה צריך שני צמחים
רוב הקקטוסים הם בלתי מתאימים לעצמם — כלומר אבקה מפרח אחד אינה מפרה פרח אחר של אותו צמח, וגם לא של צמח שהוא שיבוט שלו. מנגנון גנטי מזהה את האבקה כ"עצמית" ועוצר את צינור האבקה בדרכו.
לכן צריך שני צמחים שמקורם בזרעים שונים. שני אסטרופיטומים שגדלו מאותה מנת זרעים הם לרוב בסדר; אותו צמח וחוטר שלו — לא, ואפילו לא שני צמחים שהופרדו זה מזה לפני שנים. זו גם הסיבה שמי שמחזיק צמח יחיד ונדיר לא יקבל ממנו זרעים, כמה שיאביק.
יש יוצאים מן הכלל — מינים וזנים מסוימים כן מפרים את עצמם — אבל מסוכן להסתמך על זה. אם יש לכם שני פרטים, תמיד עדיף להשתמש בשניהם.
קודם כול: הסנכרון. המכשול המעשי הגדול ביותר אינו הטכניקה אלא העובדה ששני הצמחים צריכים לפרוח באותו יום. זו הסיבה שאספנים שומרים אבקה, ולכן שווה לעקוב אחרי ניצנים כמה ימים לפני — כדי לדעת מה עומד להיפתח ולתכנן בהתאם.
מתי הפרח קולט
לפרח קקטוס יש חלון קצר, ולעיתים קרובות של יום אחד בלבד. הסימנים שאפשר לסמוך עליהם:
- הפרח פתוח לגמרי. ניצן חצי פתוח עדיין לא מוכן.
- הצלקת פרושה. הצלקת היא החלק המפוצל שבמרכז הפרח, מעל השחלה. כשהיא פתוחה ומפוצלת לאונות — היא קולטת. כשהיא עדיין סגורה וצמודה — מוקדם מדי.
- האבקנים טעונים. נגיעה קלה במברשת משאירה עליה אבקה צהובה נראית לעין. אם לא נדבק כלום — או שמוקדם מדי או שכבר מאוחר.
- שעת היום. ברוב המינים הבוקר עד הצהריים הוא החלון הטוב. במינים שפורחים בלילה, כמובן, ההפך.
הפרוטוקול
מברשת צביעה רכה ודקה, או מקלון אוזניים. מברשת נפרדת לכל צמד, או ניקוי יסודי באלכוהול וייבוש בין צמד לצמד — אחרת אתם מערבבים אבקה ולא תדעו מה הצלבתם.
מעבירים את המברשת בעדינות על האבקנים של צמח א' עד שרואים עליה אבקה.
נוגעים בצלקת של צמח ב' מכל הצדדים. לא לוחצים ולא משפשפים — מגע קל מספיק בהחלט.
עושים גם את הכיוון ההפוך, מ-ב' ל-א', עם מברשת נקייה. שני פירות במקום אחד, מאותה עבודה.
תווית קטנה על הצמח: האם × האב והתאריך. בעיפרון ולא בטוש. עוד חודש לא תזכרו, ובלי זה הזרעים הם ניחוש.
אם הפרח עדיין פתוח, האבקה שנייה מעלה את הסיכוי. זה זול ולוקח חצי דקה.
מה קורה אחר כך
אם ההאבקה הצליחה, הפרח קמל אבל בסיסו — השחלה — מתחיל להתנפח. אם לא, הפרח מתייבש ונושר כולו בלי שאריות. את התשובה מקבלים תוך שבוע עד שבועיים.
קצב ההבשלה משתנה מאוד בין הסוגים. יש פירות שמבשילים תוך שבועות ונפתחים מעצמם; ואצל חלק מהסוגים — Ariocarpus הוא הדוגמה המוכרת — הפרי מתפתח בתוך הצמר שבקודקוד ומופיע בחוץ רק חודשים אחר כך, לעיתים באביב שאחרי ההאבקה הסתווית. אל תמהרו לוותר: פרי שאינו נראה אינו בהכרח פרי שלא נוצר.
הסימן שהגיע הזמן לקטוף הוא שהפרי התרכך, שינה צבע, או נפתח מעצמו. פרי שנקטף ירוק ייתן זרעים לא בשלים שלא ינבטו.
ניקוי ואחסון
- מפרידים מהעיסה. פותחים את הפרי, מוציאים את הזרעים ומשפשפים אותם קלות במים על מסננת דקה עד שלא נשארת עיסה. שאריות אורגניות הן מה שמזמין עובש בקופסת הזריעה.
- מייבשים היטב. על נייר סופג, בצל, כמה ימים. זרע שנארז לח מעופש ומאבד חיוניות, וזו הטעות השכיחה ביותר בשלב הזה.
- שומרים בנייר, לא בפלסטיק. מעטפת נייר קטנה נושמת ומאפשרת לשארית לחות לצאת. שקית ניילון אטומה כולאת אותה.
- מתייגים שוב. מין, הורים, תאריך האבקה ותאריך קטיף. אותו עיפרון.
- מקום קריר, יבש וחשוך. זה מספיק. אין צורך בהקפאה.
לגבי אורך חיים: זה משתנה מאוד בין סוגים. בחלק מהקבוצות זרע טרי נובט באחוזים גבוהים משמעותית מזרע בן שנתיים, ובאחרות ההבדל קטן. הכלל הבטוח הוא לזרוע מוקדם ככל האפשר, ולא לשמור מנה שלמה לשנה הבאה "ליתר ביטחון". מה עושים איתם משם — מדריך הזריעה.
הכלאות: מה מותר ומה הגון
אפשר להכליא בין מינים באותו סוג, ולעיתים אף בין סוגים קרובים, וחלק מהזנים המוכרים באוסף נוצרו בדיוק כך. זה תחום מעניין ולגיטימי — בתנאי אחד: מתייגים ביושר.
זרע של הכלאה שנמכר כמין טהור הוא בעיה אמיתית, לא רק אתית: הוא מזהם אוספים ומקורות זרעים לשנים, ואי אפשר לתקן אותו בדיעבד. אם הכלאתם — כתבו את שני ההורים. אם אתם לא בטוחים מי האב כי היו כמה פרחים פתוחים באותו יום — כתבו שאינכם בטוחים. זה שווה יותר משם מדויק שאינו נכון.
שאלות נפוצות
אפשר לסמוך על חרקים שיעשו את העבודה?
לפעמים זה קורה, וזו בדיוק הסיבה לחוסר הוודאות בפסקה הקודמת. אם אתם רוצים לדעת מה הצלבתם — האביקו ידנית והרחיקו גישה, או לפחות תעדו איזה פרחים היו פתוחים באותו יום. ואם אתם מרססים חומר הדברה סיסטמי, זכרו שקקטוס פורח מושך מאביקים; הפירוט במדריך המזיקים.
מתי צמח שגדל מזרע יתחיל לפרוח?
Astrophytum בערך אחרי שלוש עד חמש שנים. Ariocarpus הרבה יותר — שמונה שנים ומעלה זה נורמלי. הרכבה מקצרת את זה משמעותית, וזו אחת הסיבות המרכזיות להרכיב: אוסף מורכב הופך למקור זרעים של עצמו תוך שנתיים־שלוש.
אפשר לשמור אבקה לצמח שיפרח בעוד שבוע?
כן, וזה פותר את בעיית הסנכרון. אוספים את האבקן כולו או את האבקה למיכל קטן ויבש, ושומרים בקירור. זה לא עובד לנצח והאחוזים יורדים עם הזמן, אבל לכמה ימים עד שבועות זה בהחלט מעשי.
הפרח נסגר ולא הספקתי. אפשר לפתוח אותו?
אפשר לנסות, אבל הסיכוי נמוך וקל לקרוע. עדיף לראות את זה כהזדמנות שהוחמצה ולעקוב טוב יותר אחרי הניצנים בפעם הבאה. במינים שפורחים כמה פעמים בעונה תקבלו הזדמנות נוספת.
למה לא לקנות זרעים ולחסוך את כל זה?
אפשר, וזה מה שרובנו עושים בהתחלה. אבל האבקה עצמית נותנת שני דברים שקנייה לא: זרעים טריים באיכות שאתם מכירים, והיכולת לבחור צמדים ולקבל משהו שאינו קיים בשוק. וזו גם הסיבה היחידה שאוסף יכול להתרחב בלי לקחת עוד מהטבע.
לסיכום והמשך קריאה
שני צמחים ממקור שונה, פרח פתוח לגמרי עם צלקת פרושה, מברשת נקייה לכל צמד, ותווית שנכתבת מיד. ארבעת אלה הם כל השיטה, והתווית היא החלק שהכי הרבה אנשים מדלגים עליו ואחר כך מצטערים.
- מה עושים עם הזרעים: זריעת קקטוסים מזרעים.
- איך מגיעים לפריחה מוקדם: מדריך ההרכבות.
- למה תרדמת חורף היא תנאי לפריחה: תרדמת חורף בקקטוסים.
- למה עודף חנקן מונע פריחה: דישון קקטוסים.
- לשכפל במקום להצליב: ייחורים והפרדת חוטרים.
- כמה אור צריך צמח שאמור לפרוח: תאורה ושמש לקקטוסים.
- התמונה המלאה: המדריך השלם לגידול בישראל.